כמה חלב יצא כשאשאב?
קרה לך פעם שאחרי השאיבה, חשבת שאין לך מספיק חלב? האם השווית את הכמות ששאבת עם החברה או השכנה שלך? האם השווית עם הכמות ששאבת לתינוקך הקודם? וכמה תינוק צריך לאכול?
יחד עם השאלה "כמה תינוק צריך לאכול", הרבה אמהות מודאגות ומנסות להבין כמה חלב יצא להן בשאיבת חלב.
לפני שתתחילי לדאוג, חשוב שתדעי כמה חלב שואבת האמא הממוצעת. אמהות רבות מגלות – להפתעתן – שבהשוואה לממוצע, מצבן ממש טוב. אז קודם נשימה עמוקה, ועכשיו המידע: בשבועות הראשונים הכמויות בשאיבת חלב אם קטנות יחסית. בחודש הראשון הנקת הנקה בלעדית והכל היה בסדר? אז ייצור החלב שלך גדל מ-30 מ"ל ביום הראשון לכ-900 מ"ל לתינוק בסביבות היום הארבעים. כלומר - התשובה לשאלה "כמה תינוק צריך לאכול" משתנה מתינוק לתינוק, אבל נעה סביב המספרים האלה (ליממה).
פינוי מוצלח של חלב מהשד לעיתים קרובות, מגביר באופן טבעי את כמות החלב שאת מייצרת בשבועות הראשונים. אבל בהתחלה, כשאספקת החלב שלך עדיין גדלה , תוכלי לשאוב פחות חלב מאשר בהמשך הדרך. אם שאבת יותר חלב עבור ילד קודם, יתכן שאת משווה לתקופה שייצור החלב היה בשיאו, ולא לשבועות הראשונים אחרי הלידה, כשהוא עדיין גדל.
אין חכם כבעל הנסיון
חשוב לדעת, שצריך זמן ומיומנות כדי להרגיל את גופך להגיב למשאבת החלב כמו שהוא מגיב לתינוקך. בתחילה, סביר להניח שתשאבי רק כמויות קטנות. ככל שהזמן עובר, ילכו הכמויות ויגדלו. טעות נפוצה היא לחשוב שמה שאת שואבת במשאבה, זו כמות החלב שאת מייצרת. רק לעיתים רחוקות מאוד זה המצב, במיוחד בשאיבות הראשונות. נדרש זמן כדי לפתח מיומנות בשאיבה. גם עם אספקת חלב טובה ומשאבה טובה, יש אמהות שמתקשות בשאיבה בהתחלה. גורמים המשפיעים על כמויות החלב. לאחר שצברת נסיון עם המשאבה שלך, והיא פועלת היטב, הגורמים הבאים עשויים להשפיע על כמויות החלב שיוצאות בשאיבת החלב:
גיל התינוק
אם את מניקה באופן בלעדי או חלקי
הזמן שחלף מההנקה או מהשאיבה הקודמת
השעה ביממה
מצבך הרגשי
יכולת האחסון של השד שלך
אם המשאבה שלך איכותית, ומתאימה לך
להלן ההסבר לכל אחד מהגורמים הללו:
גיל התינוק
כמות החלב שהתינוק יונק בכל הנקה משתנה בהתאם לגיל, ועד גיל חודש בערך – גם בהתאם למשקל. בשבוע הראשון לחייהם, היות והקיבה שלהם כה קטנה, רוב היילודים צריכים לא יותר מאשר 30 עד 60 מ"ל בכל הנקה. אחרי ארבעה-חמישה שבועות בערך, התינוק מגיע לשיא הכמויות שהוא צריך, לכל היותר 90 עד 120 מ"ל בכל הנקה, ובערך 900 מ"ל ליממה. כמות החלב שתינוק צריך ביממה משתנה בחודש הראשון ואז נשארת די יציבה.
עד שתתחילי לתת מזון מוצק (מומלץ בסביבות גיל חצי שנה), כמות החלב שהתינוקת שלך יונקת בכל הנקה וכמות החלב היומית לא ישתנו בהרבה. אמנם התינוקת גדלה ועולה במשקל בין גיל חודש לגיל חצי שנה, אבל קצב הגדילה מואט בהדרגה בזמן הזה, כך שכמויות החלב שהיא צריכה נשארות יחסית קבועות (דבר זה אינו נכון לתינוקות המקבלים תמ"ל, שמקבלים כמויות גדולות יותר ככל שהם גדלים נמצאים גם בסיכון גדול יותר להשמנת יתר). כשהתינוקת שלך תתחיל לאכול ברצינות (לא רק טעימות), הצורך שלה בחלב יילך ויירד בהדרגה, ככל שהמוצקים יחליפו את החלב שלך. כמות החלב היומית שתינוק צריך, לאחר תחילת המוצקים, הולכת ויורדת.
הנקה בלעדית?
הכוונה לתינוק שמקבל רק את חלב אמו (ללא כל נוזלים או מוצקים אחרים), בעיקר בהנקה ישירה, ועולה יפה במשקל. אמא המשלבת תמ"ל באופן קבוע תשאב פחות חלב מאשר אמא המניקה באופן בלעדי, כי היא מייצרת פחות חלב. אם את נותנת תמ"ל והתינוק שלך בין גיל חודש לחצי שנה, את יכולה לחשב כמה חלב תוכלי לשאוב בכל שאיבת חלב בעזרת החישוב, איזה אחוז מצריכת החלב היומית שלו מקבל התינוק שלך בהנקה. לשם כך, תפחיתי מ-900 מ"ל את כמות התמ"ל שהתינוק מקבל כל יום – למשל, אם את נותנת 450 מ"ל תמ"ל כל יום, זה חצי מ-900 מ"ל – ואז סביר שתשאבי בערך חצי ממה שאמא שמניקה בלעדית היתה שואבת בכל שאיבה. התינוק צריך לאכול את הכמות המלאה שעוזרת לו לעלות במשקל בצורה המיטיבית עבורו.
הזמן שחלף מההנקה או מהשאיבה האחרונה
אמא המניקה באופן בלעדי, אחרי שצברה קצת נסיון והיא מצליחה לשאוב עם המשאבה, יכולה לשאוב בממוצע:
חצי מנה – אם היא שואבת בין הנקות (אחרי גיל חודש: 45-90 מ"ל).
מנה שלמה – אם האמא שואבת במקום הנקה (אחרי גיל חודש: 90-120 מ"ל).
השעה ביממה
רב האמהות מצליחות לשאוב יותר חלב בשעות הבוקר מאשר בהמשך היום, כי ייצור החלב משתנה לאורך היממה. תינוקות רבים מתאימים את עצמם למצב בכך שהם יונקים לעתים קרובות יותר כשייצור החלב איטי יותר, בדרך כלל אחרי הצהריים ובערב. לכן בדרך כלל כדאי לשאוב כחצי שעה עד שעה אחרי ההנקה הראשונה של הבוקר. רוב האמהות יצליחו לשאוב יותר חלב בשעה זו מאשר בשעות אחרות. במקרה שאת היוצאת מן הכלל הזה, פשוט תשאבי בשעה שאת מצליחה לשאוב הכי הרבה. לא משנה מתי את שואבת, תמיד כדאי לשאוב בזמן שאת מניקה מהצד השני, כי היניקה של התינוק תסייע להגביר את זרימת החלב גם עבור השאיבה. את יכולה להציע את הצד ששאבת לתינוק גם אחרי השאיבה, כי לתינוק תמיד יישאר עוד חלב.
מצבך הרגשי
אם את לחוצה, עצבנית, או כועסת כשאת יושבת לשאוב, רגשות אלו מזרימים אדרנלין בגופך. האדרנלין משבש את זרימת החלב. אם יש לך רגשות שליליים מכל סיבה שהיא, ואת שמה לב שאינך מצליחה לשאוב את הכמות הרגילה, קחי הפסקה, ותשאבי אחר כך, כשתהיי רגועה ונינוחה יותר.
יכולת האחסון של השד שלך
זו כמות החלב המקסימלית הזמינה בשדייך כשהשדיים מלאים לגמרי. כמות האחסון תלויה במקום שיש בבלוטות יצירת החלב שלך ולא תלויה בגודל השד. כמות זו משתנה מאמא לאמא, וכן מתינוק לתינוק באותה אמא. כמות החלב שאת מצליחה לשאוב כשאת הכי מלאה, תתן לך אומדן אם יש לך יכולת אחסון גדולה, קטנה או בינונית. אמהות בעלות יכולת אחסון גדולה תוכלנה בדרך כלל לשאוב יותר חלב בכל שאיבה מאשר אמהות עם יכולת אחסון קטנה. אם את מניקה בלעדית, ואת שואבת במקום הנקה שהחמצת – תפוקה של מעל 120 מ"ל משני הצדדים יכולה להעיד על יכולת אחסון גבוהה מהממוצע. מצד שני, אם הכמות ששאבת מעולם לא עלתה על 90 מ"ל, גם אם עברו כבר הרבה שעות מאז ההנקה או השאיבה האחרונה, יתכן שיכולת האחסון שלך קטנה מהממוצע. לתינוקת שלך לא משנה כמה חלב היא ינקה בכל פעם, אלא סך כל החלב שקיבלה במשך כל היממה (24 שעות). ההבדלים ביכולת האחסון של השד מסבירים הרבה מההבדלים השכיחים בדפוסי ההנקה בין תינוקות, ובכמויות החלב שיוצאות בשאיבה.
האם המשאבה שלך איכותית, והאם היא מתאימה לך?
רוב האמהות מוצאות שמשאבה חשמלית דו צדדית היא סוג המשאבה היעיל ביותר. חשוב שהמשאבה תתאים לגופך באופן אישי, כי התאמה נכונה משפיעה על נוחותך ועל זרימת החלב. המשאבה חייבת להתאים לגודל הפטמה שלך, לא לגודל השד. הגודל נכון אם הפתח לפטמה, שאליו נשאבת הפטמה בזמן השאיבה, נוח לך (הוא מוכר בשמות: משפך, מגן השד, "קאפ", גביע, חצוצרה).
אם המשפך קטן מדי, הוא ימעך את הפטמות שלך בזמן השאיבה, וזה יקטין את זרימת החלב בזמן השאיבה ויקטין את כמות החלב שתוכלי לשאוב. בנוסף, משפך גדול מדי או קטן מדי עלולים לגרום לאי נוחות בזמן השאיבה. יש נשים עם שד גדול ופטמה קטנה, וההיפך. כמו כן, מרבית האמהות אינן סימטריות. יתכן שלפטמה אחת צריך משפך בגודל שונה מהמשפך של הפטמה השניה.
את יודעת שהמשאבה שלך מתאימה לך אם את רואה מעט מאוד רווח בין הפטמה לבין המשפך כשהפטמות נשאבות פנימה והחוצה. אם הפטמה מתחככת בצידי המשפך, את צריכה מידה גדולה יותר. המצב האידיאלי הוא שלא יותר מ- 6 מ"מ מהעטרה הכהה שסביב הפטמה תישאב פנימה עם הפטמה. אם יותר מדי מהעטרה נשאב פנימה, זה עלול לגרום לשפשוף ולכאבים. אם לא נוח לך אפילו במהירות השאיבה והואקום הנמוכים ביותר, סימן שאת צריכה משפך במידה אחרת.
מה לגבי עוצמת השאיבה?
אמהות רבות מניחות שעוצמת שאיבה חזקה יותר תעזור להוציא כמויות גדולות יותר בשאיבה, אבל זה לא נכון. שאיבה חזקה מדי עלולה להכאיב לאמא, דבר שעלול להקטין את זרימת החלב. עוצמת השאיבה הרצויה היא העוצמה הגבוהה ביותר בה ממש נוח לאמא, ולא למעלה מזה. העוצמה האידיאלית משתנה מאמא לאמא, וממשאבה למשאבה. יש אמהות שהכי טוב להן בעוצמה הכי נמוכה.
עזרה ידנית בזמן השאיבה במשאבה
המחקר הוכיח שאמהות שהשתמשו בטכניקות של סחיטה ידנית בזמן השאיבה במשאבה הצליחו לשאוב יותר חלב. כאן אפשר לקרוא רשימה המתארת את הטכניקה היעילה הזאת, כולל קישור לסרטון הדגמה.
סיכום
טבעי מאוד שלאמא חדשה תהיינה דאגות. אמהות רבות נעזרות בשאיבה בתקופת ההנקה שלהן, וכל מידע בנושא יכול להקל עליהן. ככל שתדעי יותר על שאיבת חלב, תדעי למה לצפות, והחוויה תהיה נעימה יותר.
ננסי מורבאכר הינה יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC) ומדריכת לה לצ'ה ותיקה, מחברת של ספרים רבים בתחום ההנקה ובעלת תואר כבוד FILCA (אשר ניתן ליועצות ספורות) ננסי התארחה בכנס השנתי של ליגת לה לצ'ה לנשות מקצוע, שהתקיים ב-8-12.9.2016 והעבירה מגוון הרצאות מרתקות.
מאת: ננסי מורבאכר תרגמה: פיגא טבנס ערכה: בשמת אבן-זהר עודכן על ידי רתם ורד, נובמבר 2020