אין להניק בזמן שהמכונית בתנועה!

כרופאת ילדים ביחידה לטיפול נמרץ יילודים וכבת של יועצת הנקה, אני מאוד, מאוד בעד הנקה. אבל להנקה יש מקום וזמן. רכב נוסע הוא לא הזמן או המקום. להניק את ילדך בזמן שהמכונית בתנועה מציב אותך ואת תינוקך בסיכון משמעותי של פציעה מיותרת.

התמונה מהפוסט המקורי באנגלית

וזו הסיבה: בתאונה, משקלו של כל דבר מוכפל בשל כוח הכבידה.

לתאונה במהירות של 50 קמ"ש יש כ-G20-25 (G = תאוצת כבידה).

משקלה של אמא ששוקלת 55 ק"ג ונמצאת בתאונה עם 20G, יוכפל פי 20. כלומר 55 ק"ג x 20G = 1,100 ק"ג.

החזה שלה ישקול לפחות 460 ק"ג – ואם היא נשענת אל התינוק כדי להניק, החזה שלה ייזרק אל גוף התינוק בעצירה פתאומית או בתאונה – מאחר ששניהם, האם והילד, ינועו באותו הכיוון בשל הפיזיקה של ההתנגשות.

לא היית מפילה לבנת בטון במשקל 460 ק"ג על תינוק, ולכן את לא צריכה להישען מעליו כדי להניק אותו, כיוון שגופך עלול למעוך אותו. אפילו אם את מניקה בעודך חגורה, חגורת הבטיחות רפויה מספיק כדי שהחזה שלך יהיה קרוב מאוד אל התינוק (אחרת השד לא יגיע עד לפיו), והמשמעות היא שהחזה שלך בוודאות יתנגש בתינוק בזמן תאונה. הסיכונים לתינוק מהנקה במכונית נוסעת הם עצומים, וכך גם הסכנות לאם, שנמצאת בסיכון מוגבר לפגיעת ראש מאחר שחגורת הבטיחות הרפויה לא יכולה למנוע מהחזה ומהראש שלה להיזרק קדימה ולפגוע בחפצים במכונית, כמו למשל משענת הגב או הראש של המושבים הקדמיים, הדלת, חלון, כיסא הבטיחות של הילד וכולי.

אם האמא תשחרר לגמרי את חגורת הבטיחות שלה, היא תעמיד לא רק את עצמה בסיכון מוגבר לפציעה, אלא גם אחרים שנמצאים ברכב. מחקרים מראים כי אם אדם אחד במושב האחורי אינו חגור, שאר הנוסעים אשר חגורים (כמו התינוק, הנהג וכולי) נמצאים בסבירות של פי 3 למוות בתאונה, כיוון שהאדם הלא חגור הופך לטיל אנושי. הפוסט הזה מוקדש לזכרם של איאן עזרא קהן ואמו. האם הניקה את התינוק איאן במושב האחורי בזמן שהאב נהג. למרות שהם לא נסעו במהירות גבוהה, מכונית הגיחה משום מקום ופגעה בהם. איאן והאם מתו. שניהם יכלו לשרוד – ייתכן מאוד שללא פציעות, אם היו חגורים. האב שרד ללא פציעה חיצונית, אך סבל מלב שבור לאחר שאיבד את אשתו ובנו בן השלושה חודשים.

המאמר תורגם מפוסט בבלוג האמריקני THE CAR SEAT LADY של ד"ר אליסה בר. קישור לפוסט המקורי

תורגם על-ידי הילה כהנוביץ'