אפיגנטיקה והנקה
ידוע כי הורינו הורישו לנו את ה"גנטיקה" שמנבאת בין היתר את צבע העיניים והשיער, וגם את בריאותינו ואת הנטיות למחלות שונות. תחום ה"אפיגנטיקה" חוקר איך הסביבה שלנו משפיעה על תפקוד הגנים.
חשיפה לעשן, חומרים מסרטנים, לחץ, תזונה – כל אלה משפיעים על תפקוד הגוף שלנו. כאשר הסביבה אינה מיטיבה, מתחוללים תהליכים תאיים שעשויים "לכבות" או "להדליק" חלק מהגנים ובכך לווסת את הביטוי שלהם. תמהיל הגנים ה"דלוקים" וה"כבויים" נקרא "דפוס אפיגנטי".
מחקר האפיגנטיקה עשוי לענות על שאלות כמו:
מדוע קיימים הבדלים בתכונות בין תאומים זהים?
מדוע ישנם אנשים שלא לוקים במחלה מסוימת למרות שהם בעלי גן הידוע כמחולל מחלה?
או מהצד השני, מדוע אנשים שאינם בעלי נטיה גנטית למחלות מסויימות אכן יפתחו אותה במהלך החיים?
האפיגנטיקה יכולה להסביר את הקשר בין הסביבה למחלות שונות בשלבי החיים: סרטן, הפרעות קוגניטיביות, מחלות לב וכלי דם, בעיות פוריות, מחלות אוטואימוניות ועוד. בגלל שהרוב המוחץ של הגנים שלנו הם חיוניים, כלומר מגינים עלינו ממחלות והכרחיים לתפקוד תקין של הגוף, נרצה לשמור על הדפוסים האפיגנטיים על ידי חשיפה לסביבה מיטבית.
ומה הקשר בין הנקה לאפיגנום?
"תקופת 1000 הימים", שהם 9 חודשי הריון ועוד בערך השנתיים הראשונות בחיי התינוק, הם פרק זמן חשוב לרכישת דפוסים אפיגנטיים מגינים ולפתח עמידות למחלות. מחקרים הראו דפוסים אפיגנטיים טובים פחות לתינוקות שניזונו מתמ"ל בהשוואה לתינוקות שינקו לתקופות זמן קצרות ו/או ארוכות.
מחקר ההשפעות האפיגנטיות הקצרות וארוכות הטווח של חלב האם הוא עדיין בתחילתו, וכבר ידועות ההשפעות המיטיבות של חלב-אם על ביטוי גנים הקשורים למטבוליזם, ייצור וקליטה של אינסולין, ביטוי גנים נוגדי סרטן, דלקות ואלרגיות, מניעה של סכרת נעורים ומבוגרים, מחלות לב, חרדה, וסרטן בילדות ובהמשך החיים[1][2].
ואם זה לא מספיק, גם לאמהות המניקות יש דפוסים אפיגנטיים שונים ברקמת השד בהשוואה ללא מניקות [3]. הבדל הזה יכול להסביר את הממצא המבוסס כי לנשים מניקות יש פחות סיכוי לסרטן השד בהשוואה לאמהות לא מניקות.
הגוף שלנו הוא מכונה מדהימה והגנים שלנו כל כך מוצלחים שהם שרדו מיליוני שנים! הנקה בלעדית או חלקית, ארוכה או קצרת טווח, תומכת בהתפתחות ובבריאות שלנו ושל התינוקות שלנו, בתחילת החיים ובהמשכם.
[1] Hartwig et al., “Breastfeeding Effects on DNA Methylation in the Offspring: A Systematic Literature Review”; Sherwood et al., “Duration of Breastfeeding Is Associated with Leptin (LEP) DNA Methylation Profiles and BMI in 10-Year-Old Children.” [2] Lester et al., “Epigenetic Programming by Maternal Behavior in the Human Infant.” [3] Ambrosone and Higgins, “Relationships between Breast Feeding and Breast Cancer Subtypes.”
נכתב על-ידי בתאל זיו-אטיאס, דוקטורנטית לסטטיסטיקה וגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים
נערך על ידי ד"ר שרון ברנסבורג צברי, מדריכת לה לצ'ה, יועצת הנקה IBCLC, מנהלת בנק החלב הלאומי של מד"א.
יוני 2023