הנקה אחרי ניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי הוא הליך רפואי נפוץ שיכול להשפיע על תחילת ההנקה. כיום בישראל, כ-20%-25% מהלידות מתבצעות בניתוח קיסרי, ושיעור זה ממשיך לעלות. בעוד שלידה ניתוחית עשויה לאתגר את התחלת ההנקה בשל כאבים, עייפות והפרדה אפשרית מהתינוק לאחר הלידה, ההנקה יכולה להיות אפשרית ומוצלחת. במאמר זה נעסוק באתגרים הנפוצים, בפתרונות האפשריים, ובטיפים שיעזרו לך להצליח בהנקה אחרי ניתוח קיסרי.

ניתוח קיסרי יכול להתבצע כהליך מתוכנן מראש או כניתוח חירום. ניתוח קיסרי מתוכנן נערך כאשר קיימים גורמים ידועים מראש, כגון מצג עכוז, ריבוי עוברים, מורכבות רפואית אצל האם או העובר. לעומת זאת, ניתוח קיסרי חירום מבוצע כאשר במהלך הלידה מתעוררים סיבוכים בלתי צפויים, כמו מצוקה עוברית או מצוקה אמהית. ישנם סוגים שונים של ניתוח קיסרי. סוג הניתוח עשוי להשפיע על חוויית הלידה, על ההתאוששות הפיזית והרגשית, וגם על תחילת ההנקה, במיוחד אם האם והתינוק מופרדים לאחר הלידה.

אתגרים נפוצים בהנקה אחרי ניתוח קיסרי

1. עיכוב בהתחלת ההנקה – ניתוח קיסרי עלול לגרום לעיכוב בהתחברות ראשונית של התינוק אל האם, דבר שלעיתים משפיע על הצלחת ההנקה בטווח הארוך.

2. כאבים ואי נוחות – תהליך ההחלמה מהניתוח כולל כאבים באזור הבטן, מה שעלול להקשות על מציאת תנוחת הנקה נוחה.

3. עיכוב במעבר החלב מקולוסטרום לחלב בשל – החלב הראשוני, הקולוסטרום, נמצא מוכן בשד בעת הלידה. הוא מיועד לספק לתינוק הנולד את כל צרכיו ביממות הראשונות לחייו. לאחר 2-3 יממות הרכב החלב מתחיל להשתנות לכיוון חלב בשל. לעיתים, שינוי זה עשוי להתעכב ולהתחיל באיחור קל בהשוואה ללידה וגינלית, בעיקר אם יש הפרדה ממושכת בין האם לתינוק.

4. הפרדה בין האם לתינוק – בחלק מהלידות, תינוקות שנולדים בניתוח קיסרי מועברים להשגחה רפואית מיידית, מה שעלול להוביל להפרדה בין האם לתינוק בשעות הראשונות שלאחר הלידה. הפרדה זו יכולה להשפיע על בניית הקשר בין האם לתינוק, לגרום לקושי בהתחלת פעולת היניקה ואף להשפיע על כמות החלב שמיוצרת בגוף האם. חיבור מוקדם בין האם לתינוק, בין אם באמצעות מגע עור לעור או אפילו סחיטה או שאיבת חלב, יכול לסייע בצמצום ההשפעות השליליות של ההפרדה.

5. השפעה רגשית ונפשית של הכאבים ו/או ההפרדה – כאבי האם וההפרדה בין האם לתינוק עלולים לגרום לתחושות של חוסר אונים, עצב או חרדה, ואף לתחושות זרות או ניכור כלפי התינוק, במיוחד לאחר לידה בניתוח קיסרי שאינו מתוכנן. לתחושות אלו עשויה להיות השפעה על הביטחון העצמי של האם ועל הצלחת ההנקה. חשוב שהאם תקבל תמיכה רגשית מסביבתה ותהיה מוקפת באנשים קרובים שיכולים לעזור לה להתמודד עם החוויה. יש נשים שבוחרות לעבור תהליכי עיבוד לידה בשלב כלשהו, כשהן מרגישות מוכנות לכך.

6. השפעת סוגי ההרדמה על ההנקה – בניתוח קיסרי ניתן להשתמש בהרדמה מקומית (אפידורלית או ספינלית) או בהרדמה כללית. בעוד שהרדמה מקומית מאפשרת לאם להיות ערה ולקיים מגע עם התינוק מיד לאחר הלידה, הרדמה כללית עלולה להוביל לעיכוב בהנקה עקב השפעת חומרי ההרדמה.

7. השפעת תרופות שניתנות לאחר הניתוח – לאחר ניתוח קיסרי, האם תקבל משככי כאבים ותרופות נוספות שעשויות להשפיע על התינוק דרך חלב האם. ברוב המקרים, התרופות הניתנות בטוחות להנקה, אך חשוב להתייעץ עם הצוות הרפואי בנוגע לאפשרויות המתאימות ביותר.

8. השפעת ניתוח קיסרי "עדין" (Gentle C-Section) – בשנים האחרונות, נעשה שימוש גובר בגישות המתמקדות בהפחתת הפרדה בין האם לתינוק במהלך ואחרי הניתוח. שיטות כמו ניתוח קיסרי עדין, המאפשרות מגע עור לעור מיד לאחר הלידה, יכולות לסייע בהקלה על התחלת ההנקה ובשמירה על הקשר הראשוני עם התינוק.

9. בצקות בשדיים- לעיתים, בעקבות נוזלים המתקבלים במהלך הלידה והניתוח, אישה יכולה לפתח בצקות בשדיים שעשויות להקשות על ראשית ההנקה. ישנן דרכי התמודדות מתאימות לפינוי הנוזלים וכדאי להיעזר ביועצת הנקה בבית החולים או מחוצה לו כדי ללמוד טכניקות להתמודדות עם בצקות.

פתרונות והתמודדות עם האתגרים

1. מגע עור לעור מוקדם ככל האפשר – גם אם יש צורך בהשגחה רפואית, רצוי לבקש את החזרת התינוק לאם בהקדם האפשרי כדי לתמוך בהנקה ולעודד את האמא ללטף את גופו של התינוק, ולעסות אותו עיסוי עדין.

2. מציאת תנוחת הנקה נוחה – תנוחות כגון תנוחה צידית או פוטבול, הנקה בשכיבה או בהישענות לאחור, עשויות להקל על האם ולמנוע לחץ מיותר על אזור החתך הניתוחי. ניתן גם לכסות את מקום החתך עם כרית או שמיכה מקופלת על מנת לגונן על המקום.

3. שאיבת חלב – אם יש עיכוב בהתחלת ההנקה, מומלץ לשאוב חלב או לסחוט חלב ידנית, כדי לעודד את ייצורו ולהבטיח הזנה מספקת לתינוק.

4. תמיכה פיזית ונפשית – קבלי עזרה מהסובבים אותך, בין אם מדובר בבן/ת זוג, במשפחה או בצוות הרפואי, כדי לאפשר לך מנוחה והתמקדות בהנקה.

5. לא להישאר לבד בזמן ההפרדה – במידה וישנה הפרדה מהתינוק ובהנחה שבן.ת הזוג יהיו עם התינוק, מומלץ לדאוג שהאם לא תהיה לבדה, ולבקש שמישהו יישאר איתה: בת משפחה או חברה קרובה, דולה שתישאר עוד קצת להיות לצידה, על מנת לתמוך רגשית באם ולסייע לה להתמודד עם התחושות המאתגרות שעלולות לעלות.

6. תמיכת הצוות הרפואי – כדאי לוודא שהצוות הרפואי תומך בהנקה, מספק מידע על הנקה לאחר ניתוח קיסרי, ומאפשר תנאים נוחים להנקה גם בעת האשפוז.

7. הנקה לאחר ניתוח קיסרי חוזר – נשים שעוברות ניתוח קיסרי חוזר עשויות לחוות אתגרים דומים, אך לעיתים קרובות הן מגיעות עם ניסיון קודם שיכול לעזור בהתמודדות. מומלץ להיערך מראש עם תוכנית הנקה ולתאם עם הצוות הרפואי דרכים למזער עיכובים בהתחלת ההנקה.

8. הפחתת השפעת התרופות על התינוק – אם קיים חשש להשפעת תרופות ההרדמה ומשככי הכאבים על התינוק, ניתן להיוועץ בצוות הרפואי בנוגע לאפשרויות ידידותיות יותר להנקה, כמו משככי כאבים בעלי השפעה מינימלית על חלב האם.

9. תמיכה מתמשכת מעבר לימים הראשונים – גם לאחר היציאה מבית החולים, חשוב להמשיך לקבל תמיכה בהנקה, אם דרך יועצת הנקה, קבוצות תמיכה, חברות מנוסות או רופא ילדים ידידותי לנושא ההנקה.

סיכום הנקה אחרי ניתוח קיסרי יכולה להיות מאתגרת, אך בהחלט אפשרי להצליח בה, במיוחד עם התמיכה המתאימה. כל אם ותינוק הם שונים, ולכן חשוב למצוא את הדרכים הנוחות והמתאימות לכם. זכרי שהנקה היא לא רק מקור תזונה אלא גם דרך משמעותית להתחבר לתינוקך. סבלנות, עזרה ותמיכה הם המפתחות להצלחה. במידת הצורך, פני לייעוץ מקצועי כדי לקבל הכוונה מותאמת וליהנות מחוויית הנקה מספקת ומחברת. נכתב ע"י ורד לב, פיגא טבנס, נועה כץ רץ, מרץ 2025