תרופות בהנקה
לעיתים, כאשר אישה מניקה צריכה לקבל טיפול תרופתי, לעבור הליך רפואי, או טיפול הכולל הזרקה של תכשיר מסוים או חומר ניגוד, עולה החשש לגבי ההשפעה האפשרית של הטיפול על התינוק היונק.
חשוב לדעת שהנקה מוגדרת כאפשרות הראשונה להזנת תינוקות על ידי ארגון הבריאות העולמי וגם על ידי ארגוני בריאות נוספים בעולם, לדוגמא האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ואקדמיה אמריקאית לרפואת משפחה.
עקב הערך הבריאותי שיש לחלב אם אין למהר להמליץ על הפסקת הנקה זמנית עקב הטיפול התרופתי.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) הצהירה ב- 2013 שיתרונות ההנקה גוברים על הסיכון בחשיפת התרופות לרב התרופות שהאם נוטלת.
המילה "לרוב" מופיעה בהצהרה על מנת להזכיר לנו להיות זהירים. בהחלט יש מקרים, שבהם התרופה, העוברת לחלב, עלולה להזיק לתינוק היונק (למשל התרופה קודאין, האסורה בהנקה).
לאן לפנות ואיפה לבדוק?
האופציה הטובה ביותר היא להתקשר לאחד המרכזים הטרטולוגיים.
בארץ קיימים נכון להיום 3 מרכזים טרטולוגיים, שהם הכתובת העדכנית והמקצועית ביותר לכל דילמה בנושא תרופות בהנקה. להלן הטלפונים של המרכזים:
מרכז לייעוץ תרופתי מרכז רפואי שמיר (היחידה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה) 08-9779309
מרכז טרטולוגי של משרד הבריאות: 02-5082825
מרכז הרעלות של רמב"ם – בעקרון מיועד לשאלות על הרעלות, אך ניתן לקבל מענה גם בנושא תרופות והנקה: 04-7771900
באיזה אופן תרופה יכולה להגיע לחלב אם?
הדרך היחידה שבה תרופה עלולה להגיע לחלב אם היא מעבר מהדם של האם לחלב אם. אין מעבר ישיר ממערכת העיכול של האם לחלב.
ההמלצה הכללית לגבי כלל התרופות היא לקחת את התרופה מיד אחרי הנקה ואם המתן הוא חד יומי יש לקחת את התרופה אחרי ההנקה שאחריה צפוי המרווח הגדול ביותר בין הארוחות. נטילת התרופה מיד אחרי הנקה תקטין את הסיכון לכך שהתינוק ייחשף לכמות משמעותית.
מה משפיע על יכולת התרופה לעבור לחלב באופן משמעותי?
מעבר למאפייני התרופה (למשל גודל החלקיקים), לריכוז התרופה ישנה השפעה רבה על המידה והקצב של מעבר התרופה לחלב. לכן צורת המתן של התרופה משפיעה מאוד על מידת המעבר לחלב. למשל כאשר מדובר על טיפות עיניים, כמות זניחה מגיעה מהעין של האם למחזור הדם של האם ובהתאם לכך לחלב תגיע כמות זניחה ביותר.
השימוש בתוספי תזונה ובתכשירים צמחיים:
ישנם מעט מאוד מחקרים שבדקו רעילות או יעילות במינונים ספציפיים. כמו כן אין מחקרים קליניים עם מספר משמעותי של נשים המתייחסים להשלכות הטיפול על נשים מניקות. בנוסף מידת הפיקוח על התכשירים הצמחיים מבחינה רגולטורית, שונה מהותית מהפיקוח על התרופות ואין בידינו מידע וודאי באשר לכמות האמיתית של המרכיבים השונים במוצרים הצמחיים. עקב כך שימוש בתוספי תזונה ובתכשירים צמחיים בהנקה דורש אחראיות וזהירות ומומלצת בדיקה פרטנית באחד המרכזים הטרטולוגיים.
ישנן תרופות הידועות כבעייתיות במיוחד בהנקה. להלן רשימה חלקית:
תרופות נוגדות גודש באף במתן דרך הפה עלולות להפחית את כמות החלב.
תכשירים הורמונליים, המכילים אסטרוגן ו/או פרוגסטרון עלולים להפחית את כמות החלב, כך על-פי מידע עדכני מהספרות המקצועית.
חלק מהתרופות לאפילפסיה, עם זאת בהחלט יש תכשירים שכן מותרים.
תרופות לאקנה, הניתנות בכדורים.
תרופות להורדת כולסטרול.
קנאביס.
תרופות האסורות לחסרי האנזים ל-G6PD, למשל ניטרופוראנטואין, בעייתיות כאשר התינוק קטן מ-8 ימים (ועל פי חלק מהמקורות, קטן מחודש).
תרופות רדיואקטיביות – חומרי ניגוד פולטי קרינה דורשים הפסקת הנקה ושאיבה וזריקה של החלב לפרק זמן מסוים – נדרשת בדיקה פרטנית במרכזים הטרטולוגיים.
תרופות לטיפול בסרטן ותרופות, הגורמות לדיכוי של מערכת החיסון – אסורות.
Codeine – אסור בהנקה.
דוגמאות לתכשירים נפוצים:
משככי כאבים והנקה*:
פרצטמול (אקמול, דקסמול) – מותר בהנקה.
איבופרופן (אדוויל, אדקס נורופן) – מותר בהנקה במינון עד 800 מ"ג 3 פעמים ביממה, למעט אמהות ליילודים עם מומי לב, התלויים בזרימת דם דרך ductus arteriosus פתוח.
אופטלגין – מותר בהנקה. העלון לצרכן מעודכן בהתאם.
סוגי אנטיביוטיקה נפוצים והנקה*:
Amoxicillin(מוקסיפן) – מותר בהנקה.
Amoxicillin + clavulanic acid (אוגמנטין) – מותר בהנקה.
Cephalexin (צפורל, צפוויט) – מותר בהנקה.
Cefuroxime (זינט) – מותר בהנקה.
בדיקות דימות והנקה*:
אין כל בעיה להניק, ואין צורך לשאוב חלב ולהשליכו לבדיקות דימות כגון CT או MRI עם או בלי חומר ניגוד. פרוצדורות באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים, מצריכות בדרך כלל הפסקה קצרה בלבד. יש לבדוק את סוג החומר לפני הפרוצדורה ולברר עם המרכז לייעוץ טרטולוגי על הבטיחות בהנקה בדבר הצורך בהפסקת הנקה ולאיזה משך. מסמך מפורט ומעודכן לשנת 2021 נמצא בסוף המאמר.
שימוש בחומרי הרדמה והנקה*:
לאחר חשיפת האם לחומרי הרדמה ניתן לשוב להיניק כאשר האם בהכרה, יציבה וערנית תוך מעקב אחר חיוניות היונק.
*המידע להלן נלקח מהמסכים הבאים: נייר עמדה תפקיד הרופא בעידוד ותמיכה בהנקה של החברה לרפואת הנקה מאי 2018, תרופות בהנקה של היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה מרכז רפואי שמיר יוני 2019. שני מסמכים אלה ומסמכים נוספים נמצאים כאן.
לסיכום
נטילה של תרופות בהנקה דורשת זהירות ואחריות ואין להניח שכל התרופות מותרות. עם זאת ברוב המקרים אין בעיה להמשיך להניק במהלך הטיפול התרופתי ובמקרים שבהם הטיפול אינו מתאים בהנקה ניתן למצוא תרופה חליפית שכן מותרת ולשמר את ההנקה, שהינה האופציה האופטימלית להזנת התינוק מבחינה בריאותית וחיסונית. חשוב ביותר להתייעץ עם המרכזים הטרטולוגיים לקבלת תשובה פרטנית.
מקורות:
Drugs and Lactation Database (LactMed): https://toxnet.nlm.nih.gov/newtoxnet/lactmed.htm
Gerald G. Briggs, Roger K. Freeman, Sumner J. Yaffe, Drugs in Pregnancy and Lactation, 9 ed. 2013
Christof Schaefer, Paul W.J. Peters, Richard K Miller, Drugs during pregnancy and lactation, 3rd ed, 2014
Thomas W. Hale, Hilary E. Rowe, Medications & Mothers' Milk. 17 ed 2017
Sachs HC; Committee on Drugs. The transfer of drugs and therapeutics into human breast milk: An update on selected topics. Pediatrics 2013; 132:e796–e809.
Lawrence RA, Lawrence RM. Breastfeeding: A Guide for the Medical Professional, 8th ed. Philadelphia: Elsevier; 2016.
נכתב על-ידי מירי פבזנר – רוקחת, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC
דצמבר 2020