שאיבת חלב אם
אמהות מניקות רבות נעזרות בשאיבת חלב לצרכים שונים.
אמא מניקה אשר צריכה להיפרד מתינוקה, יכולה לשאוב ולהשאיר את החלב שלה כדי שהתינוק יוכל לקבלו וליהנות מתכונותיו, גם בהיעדרה. שאיבה נדרשת גם במקרים שונים כמו כשהתינוק לא יונק, או נמצא בנפרד מאמו, או כדי להגביר את כמות החלב.
ישנם מספר דברים שכדאי לדעת על מנת לייעל ולהקל על מלאכת השאיבה.
לפני שאיבת החלב
שאיבת חלב שונה מהנקה. בעוד בהנקה ישנה השפעה הורמונאלית של הקירבה לתינוק והמגע בשד, אשר מעודדים את זרימת החלב, בשאיבה חסרים גירויים אלו ולעתים אמהות מצליחות לשאוב רק כמות קטנה.
תרגול והתמדה חשובים להצלחת השאיבה, לכן חשוב להמשיך בניסיונות השאיבה גם אם בשאיבות הראשונות לא ייצא חלב כלל, או שייצא מעט חלב – 10 או 20 מ"ל. יתרה מכך, גם כאשר מצליחים לשאוב כמות מסוימת, אין זה מעיד כי "זו כל הכמות שיש בשד" – גם אם יוצאים 90 מ"ל, זה לא אומר שזה כל מה שהתינוק מקבל בהנקה.
על מנת להגביר את יעילות השאיבה ולדמות אותה להנקה, שבה התינוק נוגע בשד ומגרה את שחרור החלב, חשוב לעודד את השחרור בתחילת השאיבה, על-ידי עיסוי השדיים בתנועות מעגליות קטנות מסביב להילה. "ניעור" השד או חימומו לפני השאיבה ימריצו את זרימת הדם ויגדילו את הסיכוי לשחרור מהיר של אוקסיטוצין, ההורמון הגורם לשחרור החלב בשד. אם את חשה אי נוחות מתהליך השאיבה או לחץ בשל הנסיבות, נשימות עמוקות ואיטיות ומחשבות על התינוק יוכלו לעזור בתהליך ההרגעה. נשים רבות מספרות כי תמונה או סרטון וידאו של התינוק או בגד עם הריח שלו עוזרים להן להירגע ויכולים לתרום לזירוז השאיבה.
כדאי לוודא טרם השאיבה כי את חשה ביטחון שלא יפריעו לך בתהליך. חשש מפני הפרעה יכול לפגוע ברפלקס שחרור החלב, החשוב לשאיבה מוצלחת.
כאשר האישה מנוסה בתהליך השאיבה, לרוב ניתן לוותר על שלב ההכנה.
תהליך שאיבת החלב
לאחר עיסוי השד ניתן להתחיל לשאוב. בתחילת השאיבה יש לכוון את עוצמת משאבת החלב לאפשרות הנמוכה ביותר הקיימת ולהעלות את העוצמה במהלך השאיבה. כדאי לשים לב שהשאיבה לא נעשית בעוצמה חזקה מדי, באופן שעלול לפגוע בעתיד ביכולת התינוק לעורר רפלקס שחרור חלב. עוצמת השאיבה צריכה להיות כך שהשאיבה לא תכאיב לאישה ושלא יהיו סימני משיכה או שטפי דם לאחר השאיבה.
כאשר קצב זרימת החלב יורד, מומלץ להחליף בין השדיים. כמו כן מומלץ "לעודד" את קצב ריקון השד על ידי עיסוי השד גם בעת השאיבה עצמה. שימוש במשאבת חלב דו-צדדית, מקצר את משך השאיבה לכרבע שעה, כאשר מומלץ להפסיק לעסות את השד לקראת סיום השאיבה. משך השאיבה המומלץ תלוי במספר גורמים, ביניהם מטרת השאיבה, קצב זרימת החלב, תדירות השאיבה והזמן הפנוי שיש לאמא לשם כך. לרוב הזמן שיידרש הוא כחצי שעה בשאיבה חד צדדית וכרבע שעה בשאיבה דו צדדית. גם לשאיבות קצרות מכך יש משמעות מבחינת ייצור החלב. מחקרים הראו כי ישנו חלב רב בשד גם לאחר שהשאיבה מסתיימת. סחיטה ידנית של השד לאחר השאיבה, בעיקר באזורים הרחוקים מהפטמה, תאפשר ניצול של החלב הזה ותגדיל את ייצור החלב העתידי.
עיתוי ותדירות שאיבת החלב
עיתוי השאיבה ותדירותה משתנים לפי מטרת השאיבה וגיל התינוק.
אם מטרת השאיבה היא להחליף הנקה כאשר התינוק בן יומו, למשל כאשר התינוק עדיין מאושפז, מומלץ לשאוב 8-12 פעמים ביממה (כמספר הפעמים שהתינוק היה יונק). במקרה כזה, שימוש במשאבה חשמלית כפולה (ברמת בית חולים- עם מנוע המתאים לכך), חיוני על מנת לשמר את ייצור החלב ולחסוך בזמן. ישנן יועצות הנקה או חברות פרטיות המשכירות משאבות מסוג זה.
אם השאיבה מיועדת לספק חלב-אם כאשר האימא נעדרת לפרק זמן קצר מהבית, מומלץ להכין את הכמות יום-יומיים מראש על מנת להימנע מלחץ ברגע האחרון. אם ניתן – כדאי לנצל את ההיעדרות לשאיבה אשר תדאג לחלב שאוב לפעם הבאה.
אם מטרת השאיבה היא לספק חלב-אם לתינוק כאשר האם נעדרת באופן יומיומי, עקב חזרה לעבודה או ללימודים, מומלץ כי תשאב בזמנים קבועים בזמן היעדרה, בהתאם להנקות שהיא "מפספסת" ובאופן שידמה את דפוסי ההנקה של היונק. במקרה כזה, משאבה חשמלית כפולה מקילה מאוד על האם, משום שהיא חוסכת זמן שאיבה ומגדילה את יעילות השאיבה.
טיפים נוספים
שואבות רבות מעידות על יעילות שאיבה גבוהה יותר בשעות הבוקר המוקדמות.
יש לשטוף במים חמים וסבון את חלקי המשאבה לאחר כל שאיבה ובסוף כל יום בו נעשה במשאבה שימוש, לעקר.
אם שאבת כמה פעמים במשך היום, כמות קטנה בכל פעם – תוכלי לאחד את הכמות ששאבת ביממה בבקבוק אחד. אם הבקבוק מיועד להזנה מידית ניתן לערבב חלב בטמפרטורות שונות. אם החלב מיועד לאחסון במקרר או במקפיא, חשוב לערבב חלב בטמפרטורה דומה. כלומר, יש לקרר את החלב טרם הערבוב.
כדאי ליידע את מי שנשאר עם תינוקך בחשיבות חלב האם עבורך ובמאמץ המושקע בכך, לוודא שהוא/היא מכיר/ה את ההנחיות להתנהלות עם חלב אם. לתינוק יונק לעיתים צורך בהזנה בתדירות גבוהה או משתנה ויש להאכילו בקשב לצרכיו והתנהגותו ולא לפי השעון. למאמר למטפלת בתינוק היונק.
במתן בקבוק באופן קבוע, יש להקפיד על צורת האכלה בבקבוק שמדמה כמה שניתן הנקה, על מנת להפחית את הסיכון של העדפת בקבוק או שביתת הנקה. לעקרונות להאכלה קצובה וקשובה, אשר תומכת בהנקה, לחצי כאן.
לטיפים בהקשר של שאיבה לצורך חזרה לעבודה או ללימודים לחצי כאן.
הנחיות לאחסון חלב אם
ההנחיות הבאות מתאימות לחלב-אֵם המיועד לתינוק בריא שנולד בתום הריון מלא.
כדאי להקפיא חלב בכמויות מגוונות ושאינן עולות על 120 מ"ל. כך שתהיה אפשרות להתחיל מכמות מסוימת ולהוסיף אם התינוק מראה צורך בכך. עדיף לאחסן כמות שתספיק רק להאכלה אחת ולא יותר, כדי למנוע בזבוז. כמויות קטנות של חלב קלות יותר להפשרה.
אם את בוחרת להשתמש בשקית לאחסון חלב שאוב, השתדלי להוציא את האוויר הנשאר בשקית לפני שתאטמי אותה, אבל השאירי שני סנטימטרים להתפשטות החלב בתהליך ההקפאה.
ניתן גם להשתמש במיכלי זכוכית. במקרה כזה, חשוב להקפיד כי המיכל יהיה נקי וסטרילי על מנת להקטין את הסיכוי כי יהיה מקור לזיהום וקלקול החלב.
להסבר – כמה חלב שאוב להשאיר ולתת לתינוק לחצי כאן
כיצד להשתמש בחלב אם מאוחסן
יש להפשיר ולחמם את חלב האם בזהירות. כפי שהקפאה הורסת חלק מהאיכויות החיסוניות שבחלב, כך גם חימום יתר עלול לגרום לו נזק.
חלב מוקפא: יש להשרות את מיכל החלב בכלי עם מים חמים, ולשוב ולחמם את המים עד לקבלת טמפרטורת האכלה רצויה. אין להפשיר את החלב ישירות על הכיריים או במים רותחים!
חלב המאוחסן במקרר: אם את רוצה לחמם את החלב לפני נתינתו לתינוק, יש להשרות את המיכל או השקית שבו הוא מאוחסן בכלי עם מים חמים. אין לחמם את החלב ישירות על הכיריים!
אין להשתמש במיקרוגל לחימום חלב אם. חימום יתר גורם נזק לחלב. חימום נוזלים במיקרוגל נעשה באופן לא אחיד, וחלק מהנוזל עלול להתחמם מאוד, דבר המסוכן לתינוקות.
כמה זמן ניתן לאחסן חלב אם שאוב
התשובה תלויה בטמפרטורה. להלן טבלת ההנחיות לאחסון מאתר משרד הבריאות
חלב מהמקרר עדיף על חלב קפוא, כי החלב מאבד חלק מתכונותיו בהקפאה.
חלב אם מוקפא שהופשר יכול להישמר במקרר עד 24 שעות. אין להקפיא שוב חלב שהופשר במלואו. אם נותרו חלקים קפואים ניתן להקפיא בשנית.
חלב שנותר בבקבוק לאחר ההאכלה ניתן לשמור בטמפ' החדר עד להאכלה הבאה.
תמיד לפני מתן חלב מקירור או הקפאה לתינוק – יש להריח או לטעום את החלב כדי לוודא את תקינותו.
כשאין מקרר, יש לאחסן את החלב בצידנית עם קרחומים או במיכל מבודד המלא בקרח, כדי לשמור עליו. בשיטה זו גם מומלץ להעביר את החלב ממקום העבודה הביתה או למטפלת, במיוחד בימים חמים.
עודכן על ידי אליה רובי, דצמבר 2020