כן, זה לא כמו בהריון. בתאבון!

כן, בהרדמה מקומית התרופות לא נכנסות לחלב. גם רוב סוגי האנטיביוטיקה בטוחים בהנקה. באתר קיימים מסמכים רשמיים בנושא, ניתן להעבירם לצוות הרפואי המטפל בך. למסמכים לחצי כאן

לא ניתן לגרום לחלב להיות עם אחוזי שומן גבוהים יותר על ידי תזונה. אם את מודאגת לגבי עליה במשקל את מוזמנת לקרוא את המאמר הבא.

מניקות, לאורך כל ההיסטוריה וברחבי כל העולם, יכולות לאכול כל מאכל שהוא. אם את חושדת שמאכל מסוים שאת צורכת גורם לקושי גדול לתינוק, כדאי לנסות מאכל זה כמה פעמים לפני שמורידים אותו מהפריט, וגם אז מומלץ לחזור אליו בהדרגה תוך כמה שבועות.

לפי ד״ר יעל כהן, ביוכימאית המתמחה בסכרת, אחות מוסמכת ומיילדת: ״אין מניעה להניק בזמן ביצוע בדיקה של העמסת סוכר (OGTT). ההנקה אינה משפיעה על רמות הסוכר בדם האם, ולכן גם לא על תוצאות הבדיקה״. מדובר על בדיקות סקר שונות לגילוי סכרת, בין אם בהריון, או לאחריו.

לפי מחקרים ברור שעדיף לעשן ולהניק מאשר לעשן ולתת תמ”ל (תרכובת מזון לתינוקות). רצוי לחכות כ-90 דקות אחרי העישון כדי להניק, כך שרוב הניקוטין ושאר החומרים הרעילים יצאו מהחלב שלך. אמא שמעשנת יותר מ-20 סיגריות ביום עלולה להרגיש ירידה בכמות החלב. הנזק לתינוק נגרם מהחלקיקים בסביבה יותר מאשר בתוך החלב. כמובן שככל שאת מעשנת פחות, יהיה יותר טוב לך ולבני משפחתך. וכמובן: לא מומלץ לעשן ליד התינוק, אפשר למשל מחוץ לבית, או ברכב. חשוב לרחוץ ידיים במים וסבון כי החומרים עוברים לתינוק גם דרך העור, ורבים ממליצים גם להחליף את הבגדים שגם הם ספוגים בכימיקלים שעוברים לתינוק. למאמר המלא לחצי כאן.

מסמך מעודכן שיצא בשנת 2021 מפרט את סוגי הבדיקות והשפעתן על ההנקה. במסמך תוכלי למצוא מידע על בדיקות שונות כגון MRI, CT, רנטגן, סקירות שונות ועוד. למסמכים

אם הבקבוק מיועד להזנה מיידית אז ניתן לערבב חלב בטמפרטורות שונות. אם החלב מיועד לאחסון במקרר או במקפיא, ש לקרר את החלב טרם הערבוב.

לפעמים, חלב אם שעבר קירור או הקפאה משנה צורה או ריח. ערבוב קל יכול להמעיט את הריח. בכל מקרה אפשר לתת לתינוק. ריח של סבון מסמן על רמה גבוהה של האנזים ליפאז בחלב. זאת תופעה מוכרת אצל אמהות. אפשר להציע לתינוק אבל אם הוא מסרב, אפשר לחמם את החלב עד כמעט רתיחה אבל לא להרתיח, לקרר ולהקפיא, מה שמבטל את הפעולה של האנזים. גם אם יש ריח לא נעים, אפשר להציע לתינוק. חלב חמוץ מריח כמו חלב פרה חמוץ עם ריח דוחה מאוד. כדי לדעת איך מריח חלב שבאמת חמוץ, אפשר להשאיר כמות קטנה על השיש לכמה ימים עד שיחמיץ.

אפשר להקפיא ישר.

למקרה של הפסקת חשמל יזומה, כדאי לשמור שהמקפיא יהיה מלא כל הזמן, ולהוסיף לו בקבוקים עם מים לפי הצורך (המים קופאים וישמשו כקרח לקירור). בשעת הפסקת החשמל, אין לפתוח את המקפיא. אם החלב מפשיר, אפשר להקפיא שוב כל עוד יש קצת קרח, כלומר כל עוד החלב לא הופשר לגמרי. אם יש חשש לגבי טריות החלב, אפשר להריח אותו.

לאחר חימום החלב, ניתן לשמור אותו עד שעתיים בלבד, במקרר או בחדר ממוזג.

ללא קשר לניעור החלב, התינוק שלך קיבל מתנה נפלאה של חלב אם שאוב. באופן תיאורטי יכולה להיות פגיעה חלקית במבני מולקולות בחלב. ללא קשר לניעור, התינוק קיבל הרבה גורמי הגנה. בספרות אין התייחסות לפגיעה בויטמינים או לגורמים אחרים בחלב, אלא רק לחלבונים, שהם בעלי מבנה תלת מימדי יותר רגיש. בכל מקרה, מה שהיה היה, זה כבר לא משנה עכשיו. גם חלב אם שעבר ניעור שווה זהב.

כן, הכל תקין. מראה החלב משתנה לפי גיל התינוק, תזונת האם, כמות השומן בחלב ועוד. החלב תמיד מזין לתינוק. לרוב, בהנקה, בכלל לא מסתכלים על החלב והתינוק ממשיך לגדול כראוי. כמות השומן משתנה במהלך ההנקה ובמהלך היממה, אך אם התינוק יונק באופן חופשי הוא ימשיך עד שהוא יקבל את מה שהוא צריך.

מומלץ להקפיא את החלב במהלך היממה שלאחר השאיבה, כך נשמרים טוב יותר ערכי החלב. ההקפאה שומרת על מצב החלב במצב שהיה בשעת ההקפאה, וקצת מורידה מערכיו התזונתיים. אחרי ההפשרה, מומלץ להשתמש בחלב תוך 24 שעות.

מתן בקבוק לתינוק עלול לפגוע בהנקה. אספקת החלב עלולה לרדת, והתינוק עלול להעדיף את הזרימה המהירה מהבקבוק, עד כדי שביתת הנקה. אם ברצונך להציע בקבוק, כדאי להמתין עד שההנקה תתבסס – בערך 6-5 שבועות אחרי הלידה. אם מסיבה כלשהי התינוק מקבל בקבוק לפני זה, נסי להגביל את מספר הבקבוקים למינימום האפשרי. אם את מדלגת על הנקה עקב מתן בקבוק, הישארי עם יד על הדופק לגבי הופעת מלאות או גודש, ושאבי או סחטי חלב בהתאם. אם את מעוניינת להמשיך ולהניק גם כאשר תחזרי לעבודה, שבועות ספורים לפני החזרה לעבודה מספיקים כדי להכיר לתינוק את הבקבוק. אמהות רבות בוחרות להשאיר את הרגלת התינוק לבקבוק למטפלת המנוסה, כדי למנוע ככל האפשר העדפת בקבוק או שביתת הנקה. יש גם אפשרות לתת את החלב השאוב בכוס ולא בבקבוק, בכל גיל. את מוזמנת לקרוא את המאמרים באתר שלנו בנושאים אלה.

מוצץ בימים הראשונים לאחר הלידה יכול לגרום גם לקשיים בחיבור ויניקה מכאיבה, וגם לדחיית הנקות וירידה במשקל. לכן כדאי לדחות את מתן המוצץ עד לביסוס ההנקה (מצב שבו ההנקה מובנת לך, לא כואבת, ויש עליה טובה במשקל).

באופן טבעי, גופנו אינו סימטרי. אימהות רבות שמות לב שיש תמיד יותר חלב בשד אחד מאשר בשני. יש סיבות שונות להעדפה של אחד הצדדים. הסיבות יכולות לנבוע מהאם (למשל כמות החלב, צד שנוח לך יותר להחזיק בו ועוד) או התינוק (למשל המנח ברחם, תנוחות מועדפות ועוד). לפעמים, ההעדפה כל כך בולטת, שהאם חוששת שהתינוק יפסיק לחלוטין לינוק מצד אחד, או שהאמא אפילו מבחינה בהבדל בגודל השדיים. אם מתחלים להניק יותר מהצד המועדף על חשבון השני, עלולה להיווצר בו הפחתה בכמות החלב. יש כמה דברים שאפשר לנסות: אם את נוהגת להניק בכל הנקה משד בודד, כדאי להציע גם את הצד השני, כי מה שחשוב הוא כמות החלב הכוללת ולא דווקא כמה התינוק קיבל מכל צד. אפשר להתחיל להציע יותר הנקות, או להוסיף “הנקות נישנוש”, מהצד שאת מנסה להחזיר אליו כמות החלב. אפשר לשאוב או לסחוט ידנית בצד עם פחות חלב, בכדי להגביר את כמות החלב בו. אם התינוק עצבני, אפשר להתחיל מהצד "הקל" ואחרי שהוא נרגע לעבור לצד השני. אפשר גם להשלים עם המצב. יש אמהות שמניקות מצד אחד תקופות ארוכות.

חשוב לזכור שהנקה אינה רק קלוריות אלא גם כלי להרגעת תינוקות והקלה על כאבים, וגם דרך לשחרור יציאות. מצד שני, כל תינוק שונה. למזלנו הפתרון קל - תינוקות יודעים מתי לינוק, מתי למצוץ כדי להירגע/להרדם, ומתי לינוק כדי לעשות קקי. מה שהופך את החיים לקלים - תמיד כדאי להציע. ירצו – יאכלו, לא ירצו – לא יאכלו.

האמת, שזו רוב הפעמים לא הבחירה שלנו האמהות, אלא של התינוקות. תינוק יונק מצד אחד, ולאחר שהוא מתנתק אפשר להציע לו את הצד השני. לפעמים הוא יקח אותו, לפעמים לא. הוא יודע מה הוא עושה ומה הוא צריך עכשיו, לנו נשאר רק לסמוך עליו ולהציע. על מנת לא להגיע למצב של חוסר סימטריה, כדאי לוודא שהתינוק יונק מכל אחד מהשדיים, אבל זה לא חייב לקרות באותה ההנקה. אבל שימי לב - אם יש דאגה לגבי העליה במשקל, מומלץ מאוד להתעקש על הנקה משני צדדים (לפחות). אם התינוק עוד קטן ונרדם בין צד לצד, מומלץ להעירו (החלפת חיתול, הפשטה וכדו').

בחודשים הראשונים אנו מצפים לפחות ל-8 עד 12 הנקות ביממה (24 שעות). מכיוון שהקיבה של התינוק קטנה מאוד, וחלב האם מתעכל מהר, אנחנו מצפים להנקות תכופות וזה המצב התקין והנפוץ. ההנקה היא צורך ביולוגי ורגשי ולכן כדאי להיות קשובים לתינוק ולתת לו לינוק לפי סימני הרעב שלו, ולא לפי זמני השעון. למשל בימים חמים סביר להניח שהוא ירצה לינוק יותר פעמים. כשהתינוק יונק הוא בוחר כמה ואקום הוא מייצר, כמה מציצות הוא מוצץ וכמה הפסקות הוא לוקח, ובעיקר כמה חלב הוא מעביר, לכן אנחנו לא חוששים מהאכלת יתר בהנקה ומבינים שהיא הרבה מעבר למזון וקלוריות. חשוב להבין שהתינוק לא "צריך לסיים את האוכל בצלחת" אלא להישאר קשוב למנגנון הרעב והשובע הטבעי שלו - לאכול כשהוא רעב ולהפסיק כשהוא שבע, אם נשחק במנגנון הזה על מנת לייצר רווחים לא טבעיים לתינוק אנחנו עלולים לפגוע בו. ההנקה עונה על מגוון צרכים: מזון, שתייה, חימום הגוף, תמיכה במערכת החיסונית הלא-בשלה של התינוק, עזרה בהוצאת קקי, הרגעת כאבים, שיכוך פחדים, מתן נחמה, אהבה ובטחון. תמיד מומלץ להציע הנקה כמענה ראשון על כל אי נוחות. ירצה? יקח, לא ירצה? לא יקח. שימי לב: אם התינוק שלך לא עולה מספיק טוב במשקל וגם לא מגיע ל-8 הנקות ביממה, מקום טוב להתחיל ממנו זה פשוט להציע לו יותר הנקות במשך היממה.

הציעי לתינוק לינוק כאשר הוא מראה סימנים מוקדמים לרעב: מכניס ידיים לפה, מזיז ראשו מצד לצד כאילו מחפש, נובר בגוף האם. בכי הוא סימן מאוחר לרעב.

ישנן אמהות שמרגישות שהן חוות "קפיצת גדילה" - כמה ימים מאתגרים שבהם יש הנקות מרובות. תינוקות גדלים בקפיצות ובקצב מהיר בשבועות הראשונים לחייהם ולעיתים הם צריכים יניקה מוגברת לכמה ימים. הם יודעים לווסת לעצמם כמויות גדולות של חלב על ידי יניקה בתכיפות גדולה מהרגיל למשך יומיים-שלושה וכך מגבירים את כמות החלב. לעיתים אחרי קפיצה כזו נראה גם יכולת חדשה או שן חדשה מבצבצת. איך יודעים שאין בעיה אמיתית של כמות החלב? פשוט תעקבי אחרי מספר היציאות בימים אלו ושימי לב לעלייה במשקל.

בשעות אחה”צ-ערב תינוקות רבים רגישים יותר לכאבי בטן (“גזים”), כאבים אחרים, אי שקט ועומס של גירויים. ההנקה עוזרת להם להרגיע את הכאבים ולהרגיש טוב יותר. בשעות האלה יש לעיתים מה שנקרא “הנקת צבר”, שמתאפיינת בכך שהתינוק מחליף צדדים ללא הרף, ויונק לעיתים תכופות יותר ולמשך זמן רב יותר; חלקם יונקים כדי לצבור ולאגור יותר חלב עבור כמה שעות שינה רציפות בלילה. הרבה אמהות בטוחות שהתינוק רוצה לינוק לעיתים תכופות כי אין להן מספיק חלב, אבל האמת היא שזו זאת תופעה נפוצה מאוד אצל רוב התינוקות ואין לה קשר לכמות החלב.

על מנת לישון עם התינוק באותה המיטה יש לשמור על כמה כללים. שימו לב שההמלצה עבור מי שאינה עונה על כללים אלה היא לא לישון ביחד באותה המיטה. פרטים מלאים תוכלו למצוא כאן: https://www.llli.org/breastfeeding-info/sleep-bedshare/

רוב התינוקות יונקים גם בלילה. התדירות משתנה מתינוק לתינוק ומתקופה לתקופה. שנת התינוק שונה משינה של מבוגר. השינה קלה יותר, ולרוב שינה רציפה אינה יותר מכמה שעות בודדות. בין היתר, ההתעוררויות התכופות מגינות על התינוק ממוות בעריסה. עם הזמן התינוק יפתח יכולות שינה כמו של מבוגרים. איך שורדים בינתיים? אימהות רבות מוצאות שמה שעוזר להן זאת לינה משותפת בטיחותית.

לפתרון זה יש כמה בעיות: הנקת לילה מאוד חשובה להמשך יצור החלב, רמת ההורמון פרולקטין שאחראי ליצור החלב גבוהה יותר בלילה והגוף מצפה לפידבק בצורת הוצאת חלב. אם למשל את חווה מחסור בכמות חלב, מאוד מומלץ להוסיף שאיבה או הנקה בלילה. נתינת בקבוק קבוע מדי יום/לילה עלולה להביא לשביתת הנקה מצד התינוק. הרבה אמהות גם ככה מתעוררות כשהתינוק מתעורר ומוצאות שהפתרון הזה לא מוסיף להן שינה איכותית. אם התינוק רגיל לינוק בלילה, את עלולה להגיע לבוקר עם גודש מציק. אמנם אחרי כמה ימים כאלה הגודש יעבור, אבל זה יגרום לירידה בכמות החלב שלך. נכון שזה קשה, אבל גם להתעורריות בלילה יש תפקיד עבור התינוק... לכן, מומלץ למצוא פתרונות אחרים כמו - שינה בזמנים אחרים ביממה, הבעל יכול להיות "שירות החלפת חיתולים והובלה" לתינוק, מומלץ לישון בקרבת התינוק כך שהתעוררות לא תגרום לך לטיולי לילה, הורדת הילוך לתקופה במשך היום, ואם ממש רוצים את הבקבוק הזה אפשר לתת אותו פעם פעמיים בשבוע ולא כל לילה.

כן, זה משתנה מאוד בקרב המניקות. יש שהמחזור הראשון יבוא אחרי חודשיים ויש שלא יראו את המחזור לכל תקופת ההנקה, אפילו למשך שנתיים או יותר. עם זאת שימי לב, הנקה נחשבת אמצעי הנקה רק תחת כמה תנאים מאוד מסוימים המפורטים כאן

לוסת יש השפעה מינימלית וזמנית על אספקת החלב. רוב האמהות לא מרגישות הבדל בכלל. אין השפעה על איכות החלב, אבל יש תינוקות שמגיבים לשינוי בטעם בעת הוסת. במקרה שאת מרגישה ירידה בכמות החלב, מומלץ להניק לעתים קרובות ולא להוסיף בקבוקי תמ”ל. הוסת הראשונה היא סימן שהגוף מתחיל לחזור לפוריות אחרי הלידה. המחזור יכול להיות לא סדיר בחודשים הראשונים וכך גם הוסת.

בהריון רגיל ללא סיכון מיוחד אפשר להמשיך להניק. חשוב להבין שמסביבות שבוע 16 להריון הגוף עוב לייצור קולוסטרום, זה אומר שתינוק מתחת לגיל שנה יצטרך לקבל השלמת חלב.

חשוב להקפיד על שתיה, מנוחה, הקפדה על שטיפת ידיים, והמשך הנקה כרגיל. ייתכן שתרגישי ירידה בכמויות ובעקבות זאת יהיו הנקות מרובות יותר. אין סיבה לדאגה, המצב חוזר לקדמותו אחרי המחלה, פשוט תמשיכי להניק כמו עד עכשיו. אין סיבה לדאגה כל עוד שלתינוק יש שתן בהיר בכמות הרגילה. התינוק ואת נמצאים באותה הסביבה גם ככה, לכן קיים סיכוי גבוה שהוא נחשף לוירוס שלך. גופך מייצר נוגדנים נגד המחלה, ומעביר אותם לתינוק שלך בכל הנקה. לכן דווקא בעת מחלה מומלץ במיוחד להניק, כדי להגביר את ההגנה החיסונית של התינוק ולתת לו כלים במלחמה נגד הוירוס. בנוסף מומלץ לשמור על היגיינה בסיסית כמו שטיפת ידיים ופחות נשיקות בזמן המחלה.

הכאב אינו חלק רגיל מההנקה. הוא מהווה סימן שיש בעיה כלשהי בהנקה. חשוב לוודא שהתינוק פותח פה מספיק גדול ומתחבר לשד היטב. חשוב לוודא שהפטמה אינה פצועה. אפשר לנסות הנקה בתנוחות שונות. אם הכאב אינו משתפר במהרה או אינו נסבל כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.

אמא שחוזרת לעבודה במשרה מלאה זכאית ל”שעת הנקה.” זה אומר שהיא עובדת שעה פחות ביום. אבל זה לא קשור להנקה או שאיבה ובדרך כלל האמא חוזרת מוקדם מהעבודה. נושא שעת הנקה לעובדות בשירות המדינה

עד גיל 6 חודשים תינוק אמור לקבל חלב אם/תמ"ל בלבד. אם הינך חוזרת לעבודה לפני גיל זה, יש לדאוג לכך שהתינוק יקבל חלב לפי צרכיו. לאחר גיל זה, תלוי בקצב ההתקדמות האישי של תינוקך כמובן, מוצקים מתחילים להחליף חלק מכמות החלב שהוא צורך ביממה וכך החלב השאוב/תמ"ל יכול להתחלף במוצקים. על מנת לשמור על ההנקה ועל ייצור החלב מומלץ להשלים את זמן ההנקה כאשר אתם ביחד (לפני/אחרי העבודה, לילות, חופשים, סופי שבוע, מחלות, חגים ועוד). על מנת למנוע דלקת וגודש בימים הראשונים של החזרה לעבודה, אם החלטת לתת תמ"ל, מומלץ להוציא מעט חלב כל פעם שהשדיים נעשים גדושים ויש תחושת חוסר נוחות. לא צריך לרוקן, אלא להוציא מספיק על מנת לרכך. אחרי כמה ימים בדרך כלל אין יותר צורך קבוע בכך.

הסוד הכי חשוב על מנת להמשיך להניק אחרי החזרה לעבודה הוא להמשיך להניק. הכוונה היא להניק חופשי ולא למנוע הנקות, כאשר אתם ביחד. הנקה היא לא רק אוכל ואם מגבילים אותה יותר מדי, התינוק יתחיל להעדיף מוצקים/בקבוקים. המטרה היא לשמור על ההנקה ככיפית וכמענה רגשי, חיבור של שניכם, סוג של חיבוק מיוחד. אם התינוק מראה סימנים של העדפת בקבוק, את מוזמנת לקרוא טיפים שלנו במאמר שביתת הנקה. כדאי לייצר מצב שבו התינוק יבין שאמא רק מניקה, ובקבוקים יש רק במסגרת. אפשר ללמד את מי ששומר עליו להאכיל מבקבוק בדרך תומכת הנקה (האכלה איטית שבה הבקבוק מקביל לרצפה, ליזום הפסקות כדי למנוע האכלת יתר, להיות קשובים לתינוק ולראות אם מספיק לו או שהוא רוצה עוד). להתחיל מוצקים בהדרגה, לפי סימני מוכנות, כך שתוכלי לאט לאט להוריד את כמות הבקבוקים ולא לפגוע בהנקה. לא לעשות חשבונות של שעות (במקום "אתמול בשעה הזו הוא אכל מוצקים אז אני חייבת לתת לו מוצקים", כדאי: "אה, אנחנו ביחד, אני יכולה להניק עכשיו!").

רצוי להניק את התינוק תוך השעה הראשונה שאחרי הלידה. רפלקס המציצה של התינוק חזק מאוד מיד אחרי הלידה. ההנקה הראשונה בחדר לידה, מיד לאחר הלידה, תעזור לו לבסס את ההנקה גם בהמשך. ייתכן ובניסיונות הראשונים הוא ילקק את הפיטמה והעטרה, ורק אחר כך יתחבר ויינק. יתרונות נוספים בהנקה מיידית לאחר הלידה: לאמא – עוזר לכווץ את הרחם וכך עוזר הן בהוצאת השלייה והן בהפחתת דימום אמהי בלידה, והן בהחזרת הרחם לגודלו המקורי ולמקומו לאחר הלידה. לתינוק – הקולוסטרום, שהוא החלב הראשוני, מספק לתינוק רכיבים חיסוניים ועוזר להוציא את המקוניום, הקקי הראשוני, ובכך מסייע להפחתת צהבת. ההנקה גם גורמת שאצל האמא והתינוק יופרשו הורמוני אהבה שמחברים בין האמא לתינוק. חשוב לדחות את מתן המוצץ לאחר התבססות ההנקה (כחודש) אך לפחות להמתין עד שהתינוק התחבר מספר פעמים לשד ולמד איך להתחבר. שימוש רב במוצץ עלול להפריע לעלייה במשקל של התינוק. ישנן תינוקות שעושים שביתת הנקה לאחר שימוש חד פעמי במוצץ. מגע עור לעור בין האמא לתינוק מעורר אצל התינוק את האינסטינקטים הטבעיים שלו ועוזר לו להתחבר לשד בקלות. לכן רצוי לעודד ולהגביר את המגע עור לעור בין התינוק לאם מיד לאחר הלידה ובכל הימים הראשונים: התינוק בחיתול בלבד, והאם ללא בגדים בחלקה העליון או בחולצה פתוחה בלבד. זה עוזר לתינוק לווסת את חום גופו, ובחורף/מזגן רצוי לכסות את האם והתינוק גם יחד בשמיכה.

ביומיים-שלושה הראשונים לאחר הלידה התינוק מקבל מהשד נוזל שנקרא קוֹלוֹסְטרוּם. הקולוסטרום עשיר ברכיבים חיסוניים עבור התינוק שזה עתה יצא מהרחם הסטרילי אל העולם שבחוץ, והוא מספק לו את כל מה שהתינוק זקוק לו. הקולוסטרום צהבהב וסמיך. לפעמים רוצים לסחוט קולוסטרום ואז הוא יוצא בטיפות קטנות ואיטיות, ומצוי בכמות קטנה המותאמת בדיוק לצרכיו של התינוק. לפעמים רוצים לסחוט קולוסטרום ולא מצליחים להוציא בכלל טיפות, אבל זה לא מעיד על בעיה - חוסר הצלחה להוציא קולסטרום אינו סימן של בעיה או חוסר בחלב. ביום השלישי עד החמישי אחרי הלידה נכנס החלב, ואז רוב האמהות מרגישות מלאות בשדיים. זהו מצב נורמלי, טבעי וזמני והוא יחלוף כשיהיה מאזן בין הביקוש להיצע, וכאשר ההורמונים ירגעו. כמות החלב תתבסס כחודש וחצי אחרי הלידה. בשלב הזה חלק מהאמהות דואגות שנגמר להן החלב עקב האיזון. אם את דואגת, פשוט גשי לשקול את התינוק. אם עברת ניתוח קיסרי ייתכן שיהיה עיכוב של יום בהגעת החלב. אפשר להקטין או למנוע את העיכוב הזה בעזרת עור לעור, הנקות מרובות ושהייה ממושכת יחד ככל הניתן.

בלילה השני לאחר הלידה כמעט לכל התינוקות יש “לילה לבן”. הם אינם מוכנים לישון בעריסה ורוצים לינוק המון ולהיות המון על גוף אנושי חם. המעבר מהזנה רציפה, מגע רציף, נשיאה רציפה, שמיעת דופק באופן רציף, ערסול רציף וכל שאר התחושות שהתינוק חווה ברחם 24/7, למצב מחוץ לרחם שבו הכל שונה, הוא מעבר פתאומי, אפשר להבין את הציפיה של התינוק למגע, הזנה תכופה וכל צורך אחר שהוא מביע בימים הראשונים. עם כמה שהלילה השני קשה, הנקה תכופה בו תעזור לשניכם להתאמן על הנקה, תעזור לתינוק להתחזק ותעזור לך לא להגיע לגודש מציק ביום למחרת. לכן מומלץ מאוד לשהות יחד בלילה השני ולהבין את החשיבות שלו.

אין קשר להאכלה לא נכונה. תינוקות משהקים, מי יותר ומי פחות, אפילו ברחם. זו התכווצות לא מתוכננת של הסרעפת. בהריון מרגישים את זה כמו תנועות קצביות. דווקא הנקה יכולה לעזור להפסיק את השיהוקים.

תינוק שמתחבר בצורה טובה לשד, יְפַנֶה חלב מהשד בצורה הטובה ביותר. אם התינוק לא מפנה מספיק חלב, אפשר להקל על הגודש בסחיטה ידנית או בשאיבה, עד שחוזרת תחושת נוחות בשד. ניתן להניח קומפרסים קרים בסיום ההנקה או פינוי החלב. למידע נוסף כנסי לכתבה שלנו: הנקה בימים ובשבועות הראשונים.

המשיכי להחזיק את תינוקך במגע עור-לעור. תבקשי עזרה מיועצת הנקה בבית החולים. בימים הראשונים ניתן לסחוט את הקולוסטרום ולתת לו בכפית. מדובר בכמות של כפיות בודדות בכל הנקה. חשוב לתת לעתים קרובות, רצוי כל שעתיים. לאחר היממה הראשונה כדאי להתחיל לשאוב במשאבה כדי להגדיל את אספקת החלב, 8 פעמים ביממה למשך 10-15 דקות מכל שד. אם התינוק עדיין לא מתחבר, כדאי לקבל עזרה מקצועית מאשת מקצוע בתחום ההנקה.

עד גיל שבועיים תינוק אמור לחזור למשקל הלידה שלו. מגיל שבועיים ועד גיל 4 חודשים העליה הממוצעת התקינה נעה בין 155-241 גרם לשבוע. בין גיל 4-6 חודשים העליה הממוצעת התקינה נעה בין 92-126 גרם לשבוע. בין גיל 6-12 חודשים העליה הממוצעת התקינה נעה בין 50-80 גרם לשבוע. אם התינוק שלך עולה במשקל פחות ממה שמצוין כאן, יש טעם לברר לעומק את מצב ההנקה בעזרתנו או בעזרת יועצת הנקה פרטית בליווי אישי.

כלל האצבע בחודש הראשון הוא, שמה שנכנס צריך לצאת: בחמשת הימים הראשונים נצפה לפיפי אחד עבור כל יום מחייו. כלומר: ביום הראשון לפחות חיתול אחד עם פיפי, ביום השני לפחות שני חיתולים עם פיפי וכן הלאה. מהיום החמישי – 5-6 חיתולים רטובים ביממה לפחות. לפעמים קשה לראות שיש שתן בחיתול. אפשר לשים חתיכת נייר מטבח או טטרה בתוך החיתול על מנת לבדוק. ביום-יומיים הראשונים צבע היציאות של התינוק שחור כזפת. זהו המקוניום, הצואה הראשונית. לאחר מכן צבע היציאות בימים השלישי והרביעי מעט חום/ירקרק, ומהיום הרביעי-חמישי והלאה נצפה לקקי בצבע צהוב חרדלי או ירקרק ובמרקם של מרק אפונה. ביום הראשון מצפים ללפחות קקי אחד. מהיום השני מצפים שיהיו לפחות שניים. מהיום החמישי נצפה לפחות לשלושה יציאות של קקי ביממה, בכמות שגדולה ממטבע של 5 ₪. אם זה לא קורה, זאת סיבה לגשת לשקילה דחופה בטיפת חלב. אם המשקל תקין, הכל טוב. אחרי גיל חודש, יש תינוקות שעושים קקי רק פעם בכמה ימים, וזה תקין. מצפים שתינוק בריא יחזור למשקל הלידה תוך שבועיים, ואז מצפים לעלייה של לפחות כ-150 גרם בשבוע עד גיל 4 חודשים. נכון שזה לא תמיד קורה, לפעמים מסיבות של גנטיקה משפחתית, אך חשוב לשלול בעיות בהנקה או בעיות בריאות.

את מתארת תופעה נפוצה מאוד. המשך קריאה במאמר