היי, כן השתפר. החלטתי להגדיר בצורה יותר ברורה מתי ואיפה לתת הנקה. אז עכשיו זה כשהיא מתעוררת משינה, במקום קבוע בבית, ולפני שינת הלילה. בזמנים אחרים לרוב אני מצליחה להציע לה לשתות או לאכול במקום, או לעשות משהו שהיא אוהבת ביחד. אם יש דרישה יותר עיקשת אני נותנת ציצי, אבל הולכת למקום הקבוע על הספה. זה בעליות וירידות בהתאם לצמיחת שיניים, חולי ושאר שמחות... אבל ממש הרבה יותר רגוע. בהצלחה!

הי, אני בדיוק במצב שלך, עם תינוקת בת שנה וחודשיים.

אני לא רוצה להפסיק לגמרי אבל כשאני איתה בבית מבחינתה לינוק כל היום, וזה כבר ממש מקשה עלי..

היה שיפור מאז? מצאת פתרון?

שלום יקרה,

וסליחה על האיחור בתגובה.

נשמע שעברתן הרבה דברים ביחד לאחרונה, וזה יחד עם התפתחות מהירה בגיל הזה יכול להיות אינטנסיבי מאד לשתיכן. נשמע שההנקה סיפקה הרבה פעמים מענה רגשי בזמן האחרון, ואת מעוניינת שדברים "ייכנסו למסלול" וההנקות יהיו צפויות ובזמנים קבועים. האם לזה התכוונת?

זהו תהליך הדרגתי, ככל שהם גדלים ומתפתחים ההנקה הולכת ופוחתת באופן טבעי והדרגתי. לפעמים זה יותר מהר ולפעמים הולכים "אחורה" כמו שאת מתארת. ההתפתחות הרגשית גם לוקחת זמן ולא תמיד בקו ליניארי.

אולי אפשר כרגע במקביל להנקות להתחיל להציע מענה רגשי נוסף - חיבוק, מגע - עיסוי, שיר ששרים יחד, לשחק יחד במשחק, הסחות דעת לפעמים.. אבל היא ממש עדיין כמעט תינוקת וזה דברים שלוקחים את הזמן שלהם.

מה דעתך?

אליענה ללל